רוקדים בתחנה?!?!?

Translate
50
Photo information
Comments 11
Views 655
Uploaded on
2009-10-07 17:01:39
Category Journalism
Description
צולם במתחם התחנה במסגרת פסטיבל POV. השיר התחבר לי לתמונה ולאוירה ולכן מילותיו צורפו אולי תזמזמו אותו בפיותיכם!! :)...
Photo Location
No information.
EXIF
No EXIF
Camera
Canon EOS 50D
Canon EOS 50D
Lens
Canon EF 17-40mm f/4L USM
Canon EF 17-40mm f/4L USM
Comments (11)
09/10/2009
21:26:10
[q]דני גדלביץ: מ צ ו י ן :!: :!: :!: אחלה של רעיון ועיבוד מעולה[/q] קבל שאפו ממני, אחלה של עיבוד וביצוע.
Save
08/10/2009
21:25:08
צילום בצללית מעולה משדר תחושה של ימי הג'ז העליזים עם רצפה ורקע תואמים לאוירה
Save
08/10/2009
20:01:05
צבעוניות נהדרת, בדרך כלל אני לא אוהבת משחקי מסגרות, אבל פה זה מתאים ומעניין. המון אוירה, אהבתי.
Save
08/10/2009
08:35:20
מאוד מיוחד. אני אוהב את הצללית בדיוק ככה. מצויין
Save
08/10/2009
06:16:18
מ צ ו י ן :!: :!: :!: אחלה של רעיון ועיבוד מעולה
Save
07/10/2009
21:01:33
מעולה X)
Save
07/10/2009
19:09:54
מוזיקה ויזואלית. הצבעים והצורות כאן הם המנגינה!
Save
07/10/2009
17:35:10
[q]yaffa dollev: תמונה קסומה, אהבתי את הצללית[/q]
Save
07/10/2009
17:22:50
תמונה קסומה, אהבתי את הצללית
Save
07/10/2009
17:07:16
מאוד מיוחד. אני אוהב את הצללית בדיוק ככה.
Save
07/10/2009
17:01:57
לב שבור לרסיסים שלמה ארצי מילים: שלמה ארצי לחן: שלמה ארצי ושבוע אחרי שבוע הם ניגנו על-פי לוח פעם אחת בעיר זרה ופעם בכפר. עלו על הבמה, שטפו כמו ים, נשבו כמו רוח ניצוץ אחד מדליק מדורת הצלחה. ובאותה שנה הבאתי לך תקליט גברים עושים דברים כלל לא הגיוניים. הלהקה מילאה מרתף בתחנה המרכזית מילאנו את הראש בחלומות פגזיים. אני כלל לא בטוח בפעם זה קרה לנו הכל כמו סרט שאינו חיים, כמו עוף דמיוני. היו לנו באהבה שלנו רגעים בנאליים במלחמות היו לנו כמה נידונים. רק אז ביום שישי ברגשנו צורך לרקוד, אבל, "איפה רוקדים?" שאלת אותי. "בתחנה המרכזית, בתוך מרתף מחורבן נשמע אותם, אז ישבר לנו הלב לרסיסים". הם ניגנו, זה הכול. למדנו את הקצב שלושה ימים בתוך מרתף הרוס כמו שדה קרב. שם למדנו לרקוד כי אסור היה בבית-הספר. רקדנו עד שמישהו ייפול על ברכיו עד שמישהו ירגיש כאב, עד שמישהו יגיד אני קם ועוזב. שנות השישים התנפנפו להן כמו הקוקו שלך ברוח מהתיכון לשדה הקרב, משם לאיזה בר מרוחק. אני יושב, סופר עשרים שנה, רקדן פצוע מרוב ייאוש, מרוב חידות, מרוב אף אחד. ושנה אחרי שנה הבאתי לך תקליט כמו מתנה קטנה במקום לומר מילים. הלהקה ניגנה שם עד שהשוטרים אמרו "מספיק" עד שהלב שלנו שם נשבר לרסיסים. הם ניגנו, זה הכול. למדנו את הקצב שלושה ימים בתוך מרתף הרוס כמו שדה קרב. שם למדנו לרקוד כי אסור היה בבית-הספר. רקדנו עד שמישהו ייפול על ברכיו עד שמישהו ירגיש כאב, עד שמישהו יגיד אני קם ועוזב. אני קם ועוזב בלילה, כפות בתוך פיג'מה גם בקיטש יש שמץ של אמת, הכל הולך. אני משאיר לך את הבית, את הלב השארתי שם שבור לרסיסים, מוטל ליד לבך. הם ניגנו, זה הכול. למדנו את הקצב שלושה ימים בתוך מרתף הרוס כמו שדה קרב. שם למדנו לרקוד כי אסור היה בבית-הספר. רקדנו עד שמישהו ייפול על ברכיו עד שמישהו ירגיש כאב, עד שמישהו יגיד אני קם ועוזב.
Save
Visitors (655)