הכנסייה הארמנית

קתדרלת יעקב הקדוש (סנט ג'יימס) נמצאת ברובע הארמני בעיר העתיקה בירושלים. הכנסייה נבנתה במאה ה-12 על בסיס שרידים ביזנטיים מהמאה ה-6, כשהאישור לבנייתה נתקבל מסלאח א-דין, הכובש המוסלמי בכבודו ובעצמו. הכנסייה היא מן המפוארות שקיימות בארץ ישראל, וכך גם תוארה על ידי עולי רגל מזה מאות שנים. האור היחיד בכנסייה מגיע מן השמש שמחוץ לכיפה, ומן הנרות הרבים המפוזרים ברחבי הכנסייה. הכיפה במרכז מסמלת את העולם הנוצרי, והיא בנויה על ארבע אומנות/עמודים המסמלים את ארבעת האוונגליונים, כותבי ספרי הבשורה שבברית החדשה (מתי, יוחנן, לוקאס ומרקוס). את קירות הכנסייה מקיפים ציורים, כאשר אלה שבחלק התחתון הינם של אנשים מחיי הקהילה המקומית, ואלה שבמעלה הקירות הם של קדושים נוצרים מוכרים יותר. עבודות שיפוץ נרחבות בוצעו בתחילת המאה ה-18 על ידי הפטריארך הארמני גריגורי "נושא השלשלת", אשר את כינוייו קיבל לאחר ששם על צווארו מרצון שרשרת כבדה כאות לשעבוד עד אשר ישיג כספים להחזרת חובות בהן שקעה הקהילה הארמנית הירושלמית. מסעו ברחבי ארמניה הצליח מעבר לצפוי, עד שנשאר כסף לשיקום הכנסייה ובניית חומות לרובע הארמני. הקיר הצפוני בשיפוצים אלה זכה ליחס רב, כמו דלתות העץ המשובצות צדפות ושריוני צבים בכניסה לקפלת סנט ג'יימס ובציורי עץ אחרים. מיד אחרי קפלה זו דלת לחדר בו שרידים ביזנטיים, וחדר המשמש את הכמרים.