היה לה מבט שמכיל בתוכו כל כך הרבה שנים.. מעט תסכול שמוחצן כלפי חוץ.
כאילו אמרה לי "תראי. רק תביטי לי בעיניים ותנסי להבין.. רק ממבט אחד עמוק שלך אל תוך המבט שלי. ואז תגלי מהו סוד החיים..."
כל כך הרבה שנים היו לה על הפנים...כל קמט-והסיפור שלו.
אוהבת את מה שהטקסט שלך תמיד מוסיף
קצת מוזרה הבחירה של מירכוז בפריים אופקי, למה לא אנכי "כמו כל פורטרייט רגיל"? או שאולי יש כאן השוואה בינה לבין הצעירים מאחוריה?
בכל מקרה, אופקי או אנכי, ממורכז או לא, המיקוד בה יפה ופוגע.
כל קמט- והסיפור שלו.