210
Description
דימונה,,בת 85,,עברית בקושי,,כבר לא רואה כמעט,,לבד בדירת שיכון מתפוררת,,בת אחת נשואה וגרה ליד נהריה,,הוקצבו לה ארבע שעות שבועיות של מטפלת מטעם הביטוח הלאומי,,שקילחה,,שנקתה פה ושם,,שדיברה,,שהקשיבה,,לאחר שנתיים מאז שקבלה את הארבע השעות ,,שלחו מטעם הביטוח לאומי אחות סעודית,,שתבחן מחדש את הקשישה,,אם היא עומדת בקריטריונים לקבלת עזרה,,היא בקול מתוק ביקשה מהקשישה להתפשט וללכת כמה מטרים,,ומה היא מבינה הקשישה,,"אל תשים מכשול בפני עיוור",,זה מה שעשתה האחות הרחמניה תרתי משמע,,שיותר מייצגת את שולחיה מאשר את הקשישה,,המליצה על הפסקת העזרה,,"עצמאית כתבה",,כבר חודש שלא התקלחה הקשישה,,לא יכלה פשוט,,שכנה התקשרה לעיתון,,"בואו בואו תראו באיזה תנאים חיים בישראל,,אני מתחלקת איתה באוכל,,שגם לי אין,,אבל לא יכולה לקלח",,הגעתי,,כזו צחנה,,כזו דלות,,ממנה חסכו ארבע שעות,,עדיין בעבודתי,,לראות ולא להאמין,,אתה רואה כמה המדינה נותנת במליונים לאלו שיש,,על חשבון המסכנים שאין להם בכלל,,אטימות לשמה,,רשעות,,עיוורון מתוך בחירה,,דימונה,,בדידות ממש,,רק כלב ראה במקומה!!!!!
Photo information
Comments 33
Views 1023
Uploaded on
2009-09-03 11:20:06
Category Journalism
No information.
EXIF
No EXIF
2009-09-26 12:14:32
חיים ויצמן, כימאי ידוע, איש התנועה הציונית ונשיאה הראשון של מדינת ישראל, התבקש לענות לשאלה שנשאל בבריטניה כמה שנים לפני הצהרת בלפור. חבר בית הלורדים הבריטי שאל אותו, "מדוע אתם היהודים מתעקשים על פלשתינה, כאשר ישנן כל כך הרבה מדינות לא-מפותחות בהן אתם יכולים להתיישב בנוחות רבה יותר?" ויצמן ענה: "זה כמו שאני אשאל אותך למה נסעת בסוף השבוע האחרון 30 קילומטר בשביל לבקר את אמא שלך, כשיש כל כך הרבה נשים זקנות שגרות ממש ברחוב שלך."
0
Translate
Reply
Save
2009-09-07 18:02:34
[q]שי ספיר: תיעוד מצוין מאיר וסיפור שתורם להבנת הסיטואציה הקשה. הכותרת כמובן במקום. מבחינת הצילום, יכול להיות שלא היה צריך להכליל את התמונה של הנכד ( אני מניח ) מאחור ובכך לחדד את תחושת הבדידות והלבד של האישה. כמובן שזו חכמה לאחר מעשה אבל... המבט של הכלב, כמי שנושא על כתפיו את כל האחריות - משובח[/q]
0
Translate
Reply
Save
2009-09-06 14:33:04
ברוכים לארץ ישראל הארץ שערגתם אליה כ"כ הרבה שנים שנלחמתם לנשק את האדמה שלה למרות שהספיקו לזהם אותה שנאבקתם בשביל לשתות מהמים שלה אבל המים מזמן כבר עכורים השארתם הכל מאחור ולא ידעתם שאתם באים לחור שפה אוכלים הקרובים לצלחת ולמי שבאמת זקוק יקבל קדחת לא האמנתם שבארץ הקודש השפה היחידה שמדברים בה היא קש החלומות התנפצו האמונה באדם נסדקת והנשמה לשמיים זועקת עין לציון עדיין צופיה אך בו זמנית היא בוכיה אל תתנו מבטח באדם או בתפקיד שאת נשמתכם למכירה יעמיד נקווה לבשורות טובות לא לדאוג הסוף קרוב אומרות כל הנבואות... :cry:
0
Translate
Reply
Save
2009-09-05 16:56:11
סיפור עצוב,תאור מעניין,פריים ששווה יותר מאלף מילים.
0
Translate
Reply
Save
2009-09-05 00:17:22
[q]שקט.: [q]sasson haviv: i like everything about the crop i am suprised and disappointed it didnt make it for photo the day[/q] There is a rule in photolight saying how many "photo of the day" one can have in following days I'm not sure that's the reason , but if so - don't be disappointed, this rule make sense מכעיס הסיפור הזה , עצוב , נוגע ובעיקר מכעיס ומבייש. איך הרשויות יכולות להיות כל כך אטומות ? ואיך אנחנו האזרחים לא עושים דבר כדי לשנות את המצב ? לדעתי גם כאן המילים מספרות ומעשירות את התמונה.[/q] ממש מתחת לאף שלנו...ואוליי מטרים ספורים מאיתנו!!
0
Translate
Reply
Save
2009-09-04 22:33:58
אתה מצליח לטלטל לזעזע ולגעת ללב בתמונות המציאות שאתה מעלה כאן
0
Translate
Reply
Save
2009-09-04 07:44:43
עיוורון של מוסדות הרווחה,וזה מקומם, סיפור עצוב, צילום עם מסר חזק!
0
Translate
Reply
Save
2009-09-04 05:43:17
[q]Pini Hamou: [q]מאיר אזולאי: אטימות לשמה,,רשעות,,עיוורון מתוך בחירה,,בדידות ממש,[/q][/q] זהב !
0
Translate
Reply
Save
2009-09-04 04:54:43
חזק וחודר לעצמות. פעם הייתה מדינת רווחה. ואני חשבתי שביטוח לאומי הוא מלכ"ר. פריים שהוא סיפור וסיפור שכולו בפריים.
0
Translate
Reply
Save
2009-09-04 01:56:43
זה מרתיח :!: :!: :!: תמונה מעולה ומרגשת והסיפור הזה מעורר זעם. פשוט כך.
0
Translate
Reply
Save
2009-09-03 22:34:36
הסתכלות עצובה צילום מהחיים אותי זה מרגש ,אפשר להבין את הסיפור מהצילום
0
Translate
Reply
Save
2009-09-03 22:28:33
תמונה נהדרת,כמה רגש
0
Translate
Reply
Save
Show more comments
Visitors (1023)