"...מלך המלח ליד הים"

Translate
62
Photo information
Comments 12
Views 1145
Uploaded on
2009-07-10 20:55:17
Description
צילום רחוב "מהמותן" תל אביב 2009
Photo Location
No information.
EXIF
No EXIF
Camera
Nikon D90
Nikon D90
Lens
Nikkor 18-105mm F/3.5-5.6 G ED VR A...
Nikkor 18-105mm F/3.5-5.6 G ED VR AF-S DX
Comments (12)
20/07/2009
22:05:56
תיעוד יפה ועצוב. פריים מעולה, מדהים שזה היה בצילום מהמותן
Save
11/07/2009
14:40:06
[q]ויקטור קינה: הפריים מורכב ודורש זמן רב לצפייה. הוא לא כל כך מתחבר לי לשיר. יחד עם זאת מעורר סקרנות ומחשבה. (אני אישית לא הייתי מנסה לשלב את כל האלמנטים ששילבת, הייתי מסתבק באיש בבדידותו ובערמת הבגדים התלויים כך היית נמנע מפס האור בצד ימין של הפריים שתופס משקל רב מידי מבחינת תשומת הלב של הצופה לטעמי).[/q] באחת נהפעמים הבודדות בעבר שהוא היה בהכרה, שוחחתי איתו. מספר שהיה קצין בצבא הרוסי. כתם האור אולי חזק מידי. צודק. אבל הסיטואציות האחרות מתחתיו היו לי כאלטרנטיבה אופטימית למצבו העגום.
Save
11/07/2009
12:48:09
התחברו לך פה כל כך הרבה פרטים יחד .. תענוג . דבורי
Save
11/07/2009
11:42:55
[q]ניצן עמיר: הצילום הטוב ביותר לדעתי בכל הגלריה שלך שאפו ;)[/q] רק אתה מסוגל למצוא מקומות ומצבים כאלו. שיגעון אמיתי. כל הכבוד. למה התמונה כל-כך קטנה ? זהב ממני.
Save
10/07/2009
23:25:44
השפת גוף פה חזקה מאוד, של יאוש ואפיסת כוחות. נראה גם כאילו הרגל שלו תקועה באדמה והוא אינו יכול להיחלץ. חזק מאוד !
Save
10/07/2009
22:22:39
בניית הפריים מצוינת לטעמי. למרות הריחוק ממנו . הסידור בפריים ממחיש את הרעיון .
Save
10/07/2009
22:05:56
צילום רחוב במיטבו. צילום מעולה, אהבתי את הש/ל שבהחלט הולם.
Save
10/07/2009
22:02:58
6 |קובי בורודצקי| : אם בזכות המגיבים, אז מצבך קשה. צילום אורבני המציג את החיים באופן מציאותי, וישנה מציאות יותר קשה, הכל יחסי.
Save
10/07/2009
21:58:05
תודה למגיבים. בזכותכם אני צומח. בוקע. מתעורר. תודה. ...גם לאלה שהגיבו בפרטי.
Save
10/07/2009
21:40:19
חיבור יפה בין המילים לתמונה... צילום של מציאות לא פשוטה, בעולם לא קל... חבל שלא יכולת להתרקב קצת יותר לדמות. שחור לבן מתאים.
Save
10/07/2009
21:00:23
צילום על מצב קשה ועוגמת נפש של המצולם. ש/ל מתאים וכמובן השיר.
Save
10/07/2009
20:56:59
הרבה ברחובות. מביט מקשיב רושם לתוך עצמי לעצמי. וברקע מתדפק לו השיר של יהודה עמיחי. הגדול מכולם. "אל מלא רחמים" "אל מלא רחמים, אלמלא האל מלא רחמים היו הרחמים בעולם ולא רק בו. אני, שקטפתי פרחים בהר והסתכלתי אל כל העמקים, אני, שהבאתי גוויות מן הגבעות, יודע לספר שהעולם ריק מרחמים. אני שהייתי מלך המלח ליד הים, שעמדתי בלי החלטה מול חלוני, שספרתי צעדי מלאכים, שלבי הרים משקלות כאב בתחרויות הנוראות. אני שמשתמש רק בחלק קטן מן המילים במלון. אני, שמוכרח לפתור חידות בעל כורחי, יודע כי אלמלא האל מלא רחמים היו הרחמים בעולם ולא רק בו" --------------------- הפריים הזה עובד על שני צירים. הציר האלכסוני: האיש במרכז מעליו הגלימה - מלאך/השכינה? ומתחתיו הבור, שהוא יושב מעליו - השאול המפלט? והציר האופקי: משמאל האדם כאילו בסוף דרכו בהמשך הבגדים, כמו תפאורה מזויפת, כמו מחיצה. בהמשך הילדה בזרועות האב - החום והאהבה שאבדה? ובסוף, מימין, האדם ההולך. לא רואה, לא לוקח, לא מביט לצדדים.
Save
Visitors (1145)