0
Description
היכל השמות, "יד ושם", ירושלים.
Photo information
Comments 11
Views 663
Uploaded on
2009-04-20 22:16:29
Category Other
No information.
EXIF
No EXIF
2009-06-17 07:22:02
12 |Berry| : אחסוך לך זמן מחשבה, חביבתי. קיבלתי אישור לצלם! (אפריל, 2007).
0
Translate
Reply
Save
2009-06-17 01:00:00
רגע רגע רגע איך הגנבת לשם מצלמה, מיכל?
0
Translate
Reply
Save
2009-06-10 02:49:24
ללא מילים
0
Translate
Reply
Save
2009-04-22 14:19:32
שישה מיליון - מספר שהדעת אינה יכולה להבין, לקלוט. ומאחורי כל מספר - יש שם, ולכל שם יש אדם, עם פנים, עם מבט, עם חיים, רצונות, חלומות , תקוות, אהבות..... והפנים האלה, העיניים, המבטים - מנסים להמחיש את המספר הבלתי ניתפס הזה... כן, לרגע הם כמו קמים לתחייה.... ואסור לנו לשכוח.
0
Translate
Reply
Save
2009-04-22 06:25:56
כוחן של תמונות. לכל שם יש אדם, אהבתי את זה חזי, כי התמונות הופכות את השמות לממשיים.
0
Translate
Reply
Save
2009-04-21 10:05:51
לכל שם יש אדם-עולם ומלואו רבוא רבואות של עולמות הלכו.... אסור לשכוח.
0
Translate
Reply
Save
2009-04-21 07:54:47
להתבונן... והם מישירים אלינו מבט. וכל פעם לגלות מחדש את הכאב, את האובדן ואת התמיהה איכה זה התרחש והאם זה לא יחזור???
0
Translate
Reply
Save
2009-04-21 01:11:45
צילום כל כך חזק עיניים שמביטות בי עיניים שחודרות לתוכי במבט חודר ללב ולנשמה... חוזרת ומביטה.. בוחנת כל דמות ודמות.. על ההתקשטות על היופי על התום והנאיביות על הבגרות על הנעורים ועל הילדות.. ככל שהיתה "ילדות" אם היתה שכזו.. על כל מאפייניה...
0
Translate
Reply
Save
2009-04-20 22:41:57
פנים ושמות וסיפורי חיים וכבר לא.. ורק הדף שהצהיב, דף-עד יזכור
0
Translate
Reply
Save
2009-04-20 22:19:06
:!:
0
Translate
Reply
Save
2009-04-20 22:18:00
מכל העמים"/ נתן אלתרמן. בבכות ילדינו בצל גרדומים את חמת העולם לא שמענו. כי אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו. כי אתה בחרתנו מכל העמים, מנורווגים, מצ'כים, מבריטים. ובצעוד ילדינו אלי גרדומים, ילדים יהודים, ילדים חכמים, הם יודעים כי דמם לא נחשב בדמים- הם קוראים רק לאם: אל תביטי. ואוכל הגרזן בימים ובליל, והאב הנוצרי הקדוש בעיר רום לא יצא מהיכל עם צלמי הגואל לעמוד יום אחד בפוגרום. לעמוד יום אחד, יום אחד ויחידי, במקום שעומד בו שנים כמו גדי ילד קט, אלמוני, יהודי. ורבה דאגה לתמונות ופסלים ואוצרות אומנות פן יפצצו. אך אוצרות- אמנות של ראשי עוללים אל קירות וכבישים ירצצו. עיניהם מדברות: אל תביטי, האם, איך שורות ארוכות הנחנו. חיילים ותיקים וידועים לשם, רק קטנים-בקומה אנחנו. עיניהם מדברות עוד דברים אחדים: אלהי האבות, ידענו שאתה בחרתנו מכל הילדים, אהבת אותנו ורצית בנו. שאתה בחרתנו מכל הילדים להרג מול כסא כבודך. ואתה את דמנו אוסף בכדים כי אין לו אוסף מלבדך. ואתה מריחו כמו ריח פרחים ואתה מלקטו במטפחת, ואתה תבקשנו מידי הרוצחים ומידי השותקים גם יחד.
0
Translate
Reply
Save
Show more comments
Visitors (663)