*****

Translate
100
Photo information
Comments 58
Views 1160
Uploaded on
2008-08-01 23:08:51
Description
Photo Location
No information.
EXIF
No EXIF
Comments (58)
27/08/2008
00:31:25
תיעוד מעולה מכול הבחינות הן בבחירת השחור-לבן / קצת לרכך את המציאות המזעזעת כפי שטענה דלילה וטוב עשתה והן בבחירת החיתוך [אכן עולם כמנהגו נוהג] לטעמי לו התמונה הייתה מזעזעת יותר ספק אם הייתה נשארת בזכרון, מנגנוני ההגנה שלנו היו דואגים להשכיחה. כך היא תישאר דווקא בגלל הנושא הכאוב וההגשה האסתטית שלו.
Save
27/08/2008
00:31:25
תיעוד מעולה מכול הבחינות הן בבחירת השחור-לבן / קצת לרכך את המציאות המזעזעת כפי שטענה דלילה וטוב עשתה והן בבחירת החיתוך [אכן עולם כמנהגו נוהג] לטעמי לו התמונה הייתה מזעזעת יותר ספק אם הייתה נשארת בזכרון, מנגנוני ההגנה שלנו היו דואגים להשכיחה. כך היא תישאר דווקא בגלל הנושא הכאוב וההגשה האסתטית שלו.
Save
05/08/2008
09:17:09
[q]קובי בן שמעון: מזעזע..תמונה שתופסת אותך חזק..השחור לבן במקום.[/q]
Save
05/08/2008
09:17:09
[q]קובי בן שמעון: מזעזע..תמונה שתופסת אותך חזק..השחור לבן במקום.[/q]
Save
02/08/2008
23:21:54
לא אמרתי לא לשאול...רק שזו שאלה רטורית.ולא רלוונטית לוויכוח,אלפי סיבות,אומן אמיתי עושה זאת בלא הכי עם עצמו יותר ממה שאחרים שואלים אותו,הוא יותר מכולם מחטט בנפשו ושואל את עצמו שאלות בטח בגיל בוגר ובבשלות.אז להסיט את הנושא לשאלת הלמה זה סתמי.והשאלה הזו נענתה בתגובתי הקודמת,מורכבות הנפש והמטענים שלה,זה למה בגדול,מעבר לזה יש סיבות פרקטיות כמו הרצון להשפיע למשל,לקבל חיזוקים לתפיסת עולמינו ודרך חיינו,ועוד..ןעוד.. לעניין עצמו,האדם הזה שכב באמצע הרחוב כנראה לא יום ולא יומיים,חשוף לעיני כול,אלפי עוברים ושבים בכול יום ראו אותו ככה בעליבותו הגופנית והמנטלית,,אז לבא ולהגיד שהוא לא היה רוצה שיראו אותו באיזה אתר אינטרנט שחוץ ממשוגעים לצילום אף אחד לא מסתובב שם,זו התחסדות יתר. זה לא ממש מעניין אותו.מה שכן מעניין אותו זה אם מישהו יכול להביא לו משהו לאכול,ואיזו תרופה להרגיע את הכאבים ברגליים.אז אם התמונה עשתה לכם משהו שם בקורקבן...לכו להתנדב.
Save
02/08/2008
23:21:54
לא אמרתי לא לשאול...רק שזו שאלה רטורית.ולא רלוונטית לוויכוח,אלפי סיבות,אומן אמיתי עושה זאת בלא הכי עם עצמו יותר ממה שאחרים שואלים אותו,הוא יותר מכולם מחטט בנפשו ושואל את עצמו שאלות בטח בגיל בוגר ובבשלות.אז להסיט את הנושא לשאלת הלמה זה סתמי.והשאלה הזו נענתה בתגובתי הקודמת,מורכבות הנפש והמטענים שלה,זה למה בגדול,מעבר לזה יש סיבות פרקטיות כמו הרצון להשפיע למשל,לקבל חיזוקים לתפיסת עולמינו ודרך חיינו,ועוד..ןעוד.. לעניין עצמו,האדם הזה שכב באמצע הרחוב כנראה לא יום ולא יומיים,חשוף לעיני כול,אלפי עוברים ושבים בכול יום ראו אותו ככה בעליבותו הגופנית והמנטלית,,אז לבא ולהגיד שהוא לא היה רוצה שיראו אותו באיזה אתר אינטרנט שחוץ ממשוגעים לצילום אף אחד לא מסתובב שם,זו התחסדות יתר. זה לא ממש מעניין אותו.מה שכן מעניין אותו זה אם מישהו יכול להביא לו משהו לאכול,ואיזו תרופה להרגיע את הכאבים ברגליים.אז אם התמונה עשתה לכם משהו שם בקורקבן...לכו להתנדב.
Save
02/08/2008
20:53:31
הי אלי, אתה כותב שלא מבינים אותך, הפעם אולי זה בגלל שבאופן יוצא דופן לא התבטאת מספיק ברור. מהתגובה הראשונה הבנתי תלונה על זה שאנחנו מצלמים משהו כזה וממשיכים לחיינו הנהנתניים פלוס אולי שהתמונה משפילה את המצולם. בתגובה מאוחרת יותר הבנתי שאופן הצילום מפריע לך, שחסר קשר בין המצולם למצלם. יש קשר בין השניים, נכון, אבל גם צלם שיעצור ויצלם את הדוגמן הזה כשהוא מישיר מבט למצלמה, ימשיך לדרכו בחייו הבורגניים. השיחה הזאת, די ברור, היא לצורך התמונה, גם אם ישאל אותו שאלות על חייו, יביע אמפטיה וכו'. תמונה כזאת, של המצולם מישיר מבט למצלמה, אולי מחייך, אולי עצוב, יכולה להיות תמונה חזקה מאוד. עדיין אני מורידה כלפי דלילה את הכובע. בסך הכל רוב האנשים שעוברים סביבו בטח ממהרים להסיט את המבט, כאילו רק להסתכל זה מדבק, ודלילה הישירה מבט וצילמה, והיא כותבת שהמצולם היה ער למעשה הצילום.
Save
02/08/2008
20:53:31
הי אלי, אתה כותב שלא מבינים אותך, הפעם אולי זה בגלל שבאופן יוצא דופן לא התבטאת מספיק ברור. מהתגובה הראשונה הבנתי תלונה על זה שאנחנו מצלמים משהו כזה וממשיכים לחיינו הנהנתניים פלוס אולי שהתמונה משפילה את המצולם. בתגובה מאוחרת יותר הבנתי שאופן הצילום מפריע לך, שחסר קשר בין המצולם למצלם. יש קשר בין השניים, נכון, אבל גם צלם שיעצור ויצלם את הדוגמן הזה כשהוא מישיר מבט למצלמה, ימשיך לדרכו בחייו הבורגניים. השיחה הזאת, די ברור, היא לצורך התמונה, גם אם ישאל אותו שאלות על חייו, יביע אמפטיה וכו'. תמונה כזאת, של המצולם מישיר מבט למצלמה, אולי מחייך, אולי עצוב, יכולה להיות תמונה חזקה מאוד. עדיין אני מורידה כלפי דלילה את הכובע. בסך הכל רוב האנשים שעוברים סביבו בטח ממהרים להסיט את המבט, כאילו רק להסתכל זה מדבק, ודלילה הישירה מבט וצילמה, והיא כותבת שהמצולם היה ער למעשה הצילום.
Save
02/08/2008
20:32:12
[q]D l i l a: 1 |קובי בן שמעון| : 2 |אפי אליאן| : 3 |A. Becker| : 4 |שלומי ניסים| : 5 |חמזה חיר| : 6 |גיא תדמור| : 7 |אורית לשם| : 8 |popo1492| : 10 |אסף עזרא| : 11 |Moti Vaknin| : 12 |רותם טל| : 13 |shai knaani| : תודה רבה לכל המגיבים. 9 |אלי אליאס eliaseli| : צילום הינו עדות חזותית אשר במובן הדוקומנטרי שלו הוא בא על-מנת להעתיק מציאות כתיעוד של זמן ומקום. אז כן: עברתי שם, ראיתי, צילמתי, ולבסוף גם הלכתי. את היצר הצילומי של 'לצלם, לצלם, לצלם' כדבריך, יכולתי לספק בדרכים אחרות והרי לא חסרים נושאים, לא חסרים מקומות, ואפילו לא חסרות מצלמות... אלא שהאמצעי הזה שאנו אוחזים ביד - המצלמה- אינו מיועד רק לצילומי שקיעות, פרחים וציפורים (יסלחו לי אוהבי הז'אנרים הללו שגם אני, אודה ולא אבוש משתייכת אליהם וחוטאת בצילומם). מדוע צילמתי? שתי השורות הראשונות של תשובתי עונות על שאלתך זו כבסיס להמשך הדברים שכתבתי ולתעד מציאות של זמן ומקום. מדוע הימרתי לש/ל ? אינני חושבת שהמראה הצבעוני-ויזואלי של רגליו הכחולות, כמעט שחורות כתוצאה ממחלתו היה נחוץ על מנת להמחיש את מצבו הירוד גם כך של המצולם, די במראה המובא על מנת להבין. התיעוד הינו תיעוד של מציאות אשר גם היא קיימת כאן, ממש מעבר לפינה בישראל 2008. של מסכנות ועליבות, של מצוקה ואוזלת יד, של הפניית הפנים מצד הגופים שאמורים לטפל ואינם ממלאים את יעודם, של אטימות חברתית בה אנו לוקים, אדישות, אם תרצה נוכח החלשים מאתנו. בתוך עמי אני חיה ובתור שכזאת, בהיותי עם מצלמה ביד, גם זו אחת מהדרכים שלי לזעוק את המציאות האחרת שאנו חולפים על-פניה לעיתים גם בלי לראות, מבלי להתעכב ולו גם לשניה. ואם תרמתי את חלקי באמצעות הצילום ולו גם במעט להגברת התודעה לכל מי שהגיב "מזעזע" - דייני.[/q] אני מסכים לכול מילה שלך כל הכבוד
Save
02/08/2008
20:32:12
[q]D l i l a: 1 |קובי בן שמעון| : 2 |אפי אליאן| : 3 |A. Becker| : 4 |שלומי ניסים| : 5 |חמזה חיר| : 6 |גיא תדמור| : 7 |אורית לשם| : 8 |popo1492| : 10 |אסף עזרא| : 11 |Moti Vaknin| : 12 |רותם טל| : 13 |shai knaani| : תודה רבה לכל המגיבים. 9 |אלי אליאס eliaseli| : צילום הינו עדות חזותית אשר במובן הדוקומנטרי שלו הוא בא על-מנת להעתיק מציאות כתיעוד של זמן ומקום. אז כן: עברתי שם, ראיתי, צילמתי, ולבסוף גם הלכתי. את היצר הצילומי של 'לצלם, לצלם, לצלם' כדבריך, יכולתי לספק בדרכים אחרות והרי לא חסרים נושאים, לא חסרים מקומות, ואפילו לא חסרות מצלמות... אלא שהאמצעי הזה שאנו אוחזים ביד - המצלמה- אינו מיועד רק לצילומי שקיעות, פרחים וציפורים (יסלחו לי אוהבי הז'אנרים הללו שגם אני, אודה ולא אבוש משתייכת אליהם וחוטאת בצילומם). מדוע צילמתי? שתי השורות הראשונות של תשובתי עונות על שאלתך זו כבסיס להמשך הדברים שכתבתי ולתעד מציאות של זמן ומקום. מדוע הימרתי לש/ל ? אינני חושבת שהמראה הצבעוני-ויזואלי של רגליו הכחולות, כמעט שחורות כתוצאה ממחלתו היה נחוץ על מנת להמחיש את מצבו הירוד גם כך של המצולם, די במראה המובא על מנת להבין. התיעוד הינו תיעוד של מציאות אשר גם היא קיימת כאן, ממש מעבר לפינה בישראל 2008. של מסכנות ועליבות, של מצוקה ואוזלת יד, של הפניית הפנים מצד הגופים שאמורים לטפל ואינם ממלאים את יעודם, של אטימות חברתית בה אנו לוקים, אדישות, אם תרצה נוכח החלשים מאתנו. בתוך עמי אני חיה ובתור שכזאת, בהיותי עם מצלמה ביד, גם זו אחת מהדרכים שלי לזעוק את המציאות האחרת שאנו חולפים על-פניה לעיתים גם בלי לראות, מבלי להתעכב ולו גם לשניה. ואם תרמתי את חלקי באמצעות הצילום ולו גם במעט להגברת התודעה לכל מי שהגיב "מזעזע" - דייני.[/q] אני מסכים לכול מילה שלך כל הכבוד
Save
02/08/2008
19:50:37
המצולם לא התנגד לצילום. אם היה מראה סימן קל של התנגדות - לא הייתם רואים את התמונה מוצגת בפוטולייט באופן הזה.
Save
02/08/2008
19:50:37
המצולם לא התנגד לצילום. אם היה מראה סימן קל של התנגדות - לא הייתם רואים את התמונה מוצגת בפוטולייט באופן הזה.
Save
Show more comments
Visitors (1160)