91
Description
סדרת צילומי בוקר שהתחילה בפתחו של מועדון גייז והסתיימה בכנסייה הארמנית ביפו. דבורי ואני החלטנו להיפגש שוב לצילום משותף, מאוד סיקרנו אותה טיפוסי הבוקר שצילמתי לפני שבועיים ואותי מאוד סיקרן הסגנון הכל-כך מיוחד והשונה שלה. אז התחלנו בדרום ת"א והמשכנו לסמטאות יפו העתיקה. למה מדינה קטנה ?! כיוון שלהפתעתנו הרבה מאוד, פגשנו בתפילת הבוקר של הכנסייה הארמנית, שני בחורים ממועדון הגייז, לבושים אחרת נראים אחרת ואחד מהם אף שר בקול מדהים בתוך הכנסייה. בקיצור... סיפורים רבים ומעניינים והמשך יבוא ... :)
Photo information
Comments 21
Views 1195
Uploaded on
2006-11-27 23:04:18
No information.
EXIF
1/125
f/4.0
800
50/1
Camera
Canon EOS 20D
Canon EOS 20D
2006-12-09 22:56:42
יורי, הצילום חלק מסדרה והסיפור בתיאור ... לגבי ידיים חתוכות .... צילום זה לא שחור / לבן .... למרות שאוהבת מאוד את גווני הש/ל :) דורון תודה, תגובתך חשובה לי ומאוד מפרגנת.
0
Translate
Reply
Save
2006-12-09 07:14:57
הסדרה "מדינה קטנה" זו ממש חוויה הביצוע מרשים והתכנים חקוקים בזכרון כל הכבוד
0
Translate
Reply
Save
2006-12-09 05:02:49
צלמים צ'כים קראו לידיים חתוכות בצורה כזאת "מקרוני". עם חותכים - אז עד האמצע חזה. אני רואה שאת אוהבת (לצלם) בחורים צעירים - או שהלילה רק גברים מסתובבים ברחובות בדרום ת"א?
0
Translate
Reply
Save
2006-12-03 12:24:16
תודה גבי ... הדרך ל"למה" בהחלט חוויה בפני עצמה :) ניקול, תודה על תגובתך ואכן צילום הוא לא אובייקטיבי ... ובכך כל היופי.
0
Translate
Reply
Save
2006-12-02 00:51:18
מכל צילומי הרחוב שהעלית לאחרונה , התמונה הזו הצליחה לגעת בי הכי הרבה. אהבתי את סידור הפריים על ידך, את האור הרך, העמידה שלהם מולך, וכן, גם הגוון שנתת לתמונה מתאים כאן מאוד. בהחלט תמונה שנחרטת בזכרון, כולל הסיפור שמאחוריה. המסע הלילי המשותף שעשיתן הניב תוצאות יפות ומענינות לשתיכן, אך יותר מכל הוכיח, אם היה צורך בכך, כמה שצילום הוא לא "אוביקטיבי" אלא כ"כ סוביקטיבי. איך שכל אחת מכן ראתה את הדברים אחרת...
0
Translate
Reply
Save
2006-12-01 18:03:43
:Orit Alloush (16) לפני ה"למצוא את הלמה" המסע עצמו חוויה בפני עצמה :-) שוב, באמת אחלה תמונה אורית
0
Translate
Reply
Save
2006-12-01 17:59:47
קצת באיחור, אבל תודה רבה על ההתייחסות. דבורי, כבר כתבתי לך, אבל מרתק לראות איך אותו נושא מטופל באופן כל-כך שונה ע"י כל אחת מאיתנו. שי, אחרי ה 5 דקות הראשונות ואחרי שמתרגלים למצלמה בסביבה, הדמויות משילות מעליהן את המסכות... בדוק! אורית ק. - הצילום הוא בפריים מלא, כפי שצולם... ולא, אני בד"כ לא נוהגת לקרופ. מיכל, תודה על שצילום זה מועדף עלייך :) פולדארק ידידי היקר, התגובה הקצרה שלך מחמיאה לי מאוד... ונראה שאולי אני בדרך למצוא את הלמה :)))
0
Translate
Reply
Save
2006-11-29 20:08:18
צילום מצויין
0
Translate
Reply
Save
2006-11-28 09:58:14
תמונה מצויינת. כל הכבוד על ההשקעה במחשבה על קימפוז הכי נכון שאפשר. שאלה - את נוהגת לקרופ את התמונות שלך בדר"כ ? פשוט סקרנות. מלוא הנקודות.
0
Translate
Reply
Save
2006-11-28 09:50:59
אורית, הסדרה הזו פשוט מעולה, רגישה ונוגעת, חמוצה-מתוקה, שילוב של עצב וחיוך. את התמונה הזו אני אוהבת במיוחד, כל כך אנושית, כל כך נוגעת. בעיני - החזקה מכולן בהבעה שלה. (ואהבתי אותה בגוון הספיה שבחרת.....) כתבת שהצילומים "עושים לך עצוב" ומאיר היטיב להביע את העצב הזה. אולי את מכירה גם את השיר "ו?י?ש" שכתב נתן זך. נוגע באותן תחושות , באותה אהבה, מזווית אחרת... מועדפת.
0
Translate
Reply
Save
2006-11-28 00:24:07
תפיסה מדהימה ונוגעת, אורית.. פניו של הבחור משמאל מהממות..והבחור ברקע, כאילו לא שייך.. - - - דבורי
0
Translate
Reply
Save
2006-11-28 00:01:25
:gad zevulun (5) :yonatan arad (6) :מאיר אזולאי (7) :gabi zohar (8) :D l i l a (9) תודה ... אגב, לחצתי על כפתור הש/ל ונראה לי טוב יותר ... בחרתי ספייה כהה, כי זה התאים לי כשערכתי ... :) ולגבי העצב... יש להם לפחות אחד את השני, יש להם חברים וכולם שם חברים של כולם .... מצב שכזה מניחה שלא אמצא בפתחו של מועדון סטרייטים, הניכור שם גדול יותר ואחרי בילוי, אף אחד לא נשאר מחוץ למועדון... תודה!
0
Translate
Reply
Save
Show more comments
Visitors (1195)